עבודה לדוגמא
 

המושיע האקדמי

  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

עבודה לדוגמא

הספר "הברלינאי האחרון", מאת יורם קניוק,דרך עיניהם של התיאורטיקנים דורקהיים, מרקס, ובר וזימל

פרטים:

2860 מילה, 6 מקורות, שנה: 2006

תקציר:

הספר "הברלניאי האחרון" הוא מעין יומן דוקומנטרי המתאר – תיעודית יותר מספרותית - את ביקוריו של קניוק בגרמניה מאז ביקורו הקצרצר הראשון ב–1984. ביומנו מתאר קניוק את גרמניה דרך האנשים שפגש בה, כשברקע היחסים המורכבים בין גרמניה ליהודיה. קניוק מיטיב לתאר את התחושות שללא ספק פועמות בתודעתו של כל יהודי וישראלי שמבקר בגרמניה. בכל מיפגש עם גרמני איננו יכולים להימנע מן השאלה: מה הוא עשה במלחמה? מה עשה אביו? לשמע המילה "אכטונג", הנשמעת במקרה בתחנת הרכבת, אנו נזכרים בנאומיו המפלצתיים של היטלר.
בספרו של קניוק "הברלינאי האחרון", אנו עדים להדים מתורתו של דורקהיים הנשמעים מבין השורות. מדובר פה בשינוי מבנים בחברה עקב מלחמת העולם השנייה והשואה, הן בחברה הגרמנית והן בחברה היהודית. תחושות הניכור והתפרקות מערכים של העבר מאפיינים את החברה הגרמנית של היום המתכחשת לתחושת השותפות, האוטונומיה ותחושת הלכידות שכה היתה שלטת בעבר.
אבי גישה הקונפליקט הוא מרקס אשר אמר שהציר המרכזי של החיים הוא הציר הכלכלי- החומר קודם לרוח. תרומתו העיקרית הייתה הבנת הקאפיטליזם כמשטר חברתי. הוא חילק את הקפיטליזם לשתי קבוצות עיקריות- פרולטריון וקפיטליסטיים (בעלי אמצעי הייצור). מרקס טען שהאדם אינו יכול להתקיים בלי נגישות שווה לאמצעי הייצור ואילו בקפיטליזם לפרולטריון ישנה רק אפשרות אחת- למכור את כוח העבודה שלו. קניוק בספרו מביא את ההסבר השגור בפי רבים בדבר עליית הנאציזם עקב המצב הכלכלי ששרר בגרמניה. לא פעםף אנו קוראים בספר שמרואיין זה או אחר מסביר כי היה זה אך טבעי, שאבותיו התנהגו כפי שהתנהגו והצטרפו למכונה הנאצית, משום הצרכים הכלכליים.